החלטה בתיק ת"א 38705-09-12

1.       לפניי בקשת הנתבעת להורות לתובעת לשלוח בשנית מכתביה למומחים שמונו מטעם בית המשפט תוך הנחיה להתעלם מהמכתבים שנשלחו מלכתחילה שם ניתנה התייחסות לפרופיל רפואי צבאי, לסעיפי ליקוי של התובעת וכן למסמכים נוספים שנערכו ע"י גב' אנה לוי - פסיכוטרפיסטית - מיום 07.01.11 וד"ר אנה פודבזסקי -  פסיכיאטרית  - מיום 10.06.12 ומיום 21.07.13.

לטענת הנתבעת, אין עסקינן במסמכים רפואיים או בגדר מסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי ולכן יש להורות על פסילתם.

התובעת ציינה בתגובתה, כי אומנם אין להעביר למומחה חוות דעת רפואית עת עסקינן בתאונת דרכים אלא שבהתאם לפסיקה, יש לבחון בזהירות כל מסמך ולהימנע מלפסול מסמכים שאי הצגתם תגרום לחוסר מידע רלוונטי הנחוץ למומחה, הדבר רלוונטי אף במקרה בו בנוסף לקביעת דיאגנוזה מציין הרופא את המסקנה הטיפולית המתאימה בעניינו של הנבדק.

לטענת התובעת, כל רצונה של הנתבעת הינו להסתיר מהמומחה מסמכים המעידים על טיפול רפואי שניתן לתובעת.

2.       תקנה מס' 8 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 קובעת:

"תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

ברע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חב' לביטוח נדונה לגיטימיות המסמכים המועברים לעיונו של מומחה ביהמ"ש המתמנה בתביעה כגון דא, ומבהיר בענין זה כב' השופט צ.זילברטל:

"על בית המשפט לנקוט זהירות בבחינת המסמכים המוגשים למומחה. אלא שבצד קביעות אלה גם נפסק, כי: " ... התייחסותה של הפסיקה לסוגיה זו לא היתה נוקשה אלא גמישה" (רע"א 5270/09 הנ"ל), כאשר קיימת "סקאלה" של מסמכים, שבקצה האחד שלה מסמכים פסולים מדעיקרא (כגון חוות דעת של מומחה מטעם בעל הדין) ובקצה השני שלה מסמכים שבבירור אין כל מניעה להציגם (כגון מסמכי אשפוז, תוצאות של בדיקות וכו'). בית המשפט נדרש להכריע, על-פי נסיבותיו הקונקרטיות של המסמך שבו מדובר, האם הוא כולל אלמנטים "חוות דעתיים" עד כי אלה גוברים ומטים את הכף לכיוון איסור הצגתו למומחה. ברע"א 5662/08 הנ"ל ציין המשנה לנשיאה, כי "נראה כי דרישה אחת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהווה חלק מהליך טיפולי". במלים אחרות - בכל מקרה צריכה להיות זיקה בין המסמך לבין הטיפול בנפגע-התובע והוא אינו יכול להיות מנותק מההליך הטיפולי (כגון מסמך שנערך על-ידי מי שכלל לא טיפל בנפגע).

הנה כי כן, אין מדובר בסוגיה של "שחור-לבן", אלא ניכרים בה גווני האפור, ובחינת השאלה האם מדובר במסמך אסור בהצגה למומחה בהיותו בעל סממנים של חוות דעת, צריכה להיעשות בכל פעם מחדש, במיוחד כשאין מדובר במסמך המצוי על אחת מקצות ה"סקאלה" האמורה."

ביהמ"ש מוסיף ומציין :

"ואכן, הבחינה הנעשית לאורה של תקנה 8 לתקנות המומחים היא, האם יש למסמך סממנים של "חוות דעת" ובהקשר זה יש חשיבות לשאלה האם המסמך "הוזמן", או האם הוא כולל פרשנות. פחות חשובה השאלה האם המסמך עצמו נכתב כחלק מתהליך הטיפול, שאלה שחשיבותה רבה יותר לענין תקנה 2(ב) לתקנות המומחים."

בהחלטה ב רע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אפרים חנסב, הנ"ל מצוין בהקשר זה:

"הצורך להבטיח את קיום שיקול הדעת העצמאי של המומחה, והרצון למנוע מבעלי הדין כל תועלת מעצם הפניה מטעמם למומחה רפואי אחר, מחייבים זהירות בבחינת המסמכים המוגשים למומחה. במקרים שבהם קיים ספק בעניין זה יש לשקול, בין היתר, האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק. נראה כי דרישה אחת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהווה חלק מהליך טיפולי."

3.       להלן ועל רקע הספרות המשפטית הנזכרת, התייחסותי לכל אחד מהמסמכים השנויים במחלוקת:

פרופיל רפואי צבאי וסעיפי ליקוי

התאונה נשוא התובענה ארעה באוקטובר 2009. התובעת שרתה בצבא בשנים 2010-2011, תקופה בלתי מבוטלת בטווח השנים שחלפו מאז התאונה, שחשיבות למידע הרפואי הנתון בה. עם זאת, בכל הנוגע למסמכים הנושאים התייחסות לפרופיל הצבאי ולסעיפי הליקוי, הרי שאלו נסמכים על מסקנות ועדה רפואית שקביעתן דומה במהותה לממצאי חוות דעת. חשיפת המסקנות אינה מתיישבת עם הרעיון העומד ביסוד התוויית המותר והאסור בכל הנוגע להמצאת מסמכים למומחה שמונה על ידי בית המשפט, קרי - הבטחת שיקול דעתו העצמאי על יסוד התרשמותו הוא.

משכך, אין להסתייע במסמכי ההודעה על קביעת פרופיל, אולם ניתן להסתייע במכתב ההפניה לועדה (מיום 5.10.11) תוך מחיקת האזכורים הנוגעים לפרופיל הצבאי שנקבע ולסעיפי הליקוי .

מסמך שנערך ע"י גב' אנה לוי, פסיכוטרפיסטית מיום 07.01.11

עורכת המסמך הינה פסיכוטרפיסטית מורשה של משרד הביטחון. עסקינן במסמך שהוצא זמן רב טרם הגשת התביעה. המסמך מפרט את המועדים בהם טופלה התובעת, משך הטיפול, תדירות המפגשים, התרשמותה של עורכת המסמך, אופן הטיפול והשפעתו על התובעת וכל זאת כחלק מתהליך טיפולי וללא קביעת דרגת נכות כלשהי.